<h1>המנהיג הלכ' צום כפור</h1>
<h2>דף ז:</h2>
וכת' רב עמרם ז"ל, שכך מנהג ערב יום הכפורי' מו' שעות ולמעלה אדם הולך לבית הטבילה וטובל. ואין לברך על הטבילה, וכ"ש על הרחיצה, מי שרוחץ בט' קבין הואיל ואינה מצוה בזמן הזה, אבל טבילה שהיא מצוה כגון יולדת ונידה וזבה מברכין ואחר כך טובל, ודאמ' כל המצוות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן חוץ מן הטבילה רבנן קשישי בטבילת גר ועבד דלא חזו קודם טבילה.
<h2>דף נד.</h2>
יסוד העמרמי, ומבדילין על היין כדרך מוצא' שבתו' ואע"פ שחל להיות באמצע שבת (ו)מבדי' על האור, מפני שאסורי' להשתמש בו ביום הכפורי', דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן [פסחים נ"ד ע"א] מברכי' על האור במוצא' שבתו' ובמוצאי יום הכפורי', וכן עמא דבר. וכן הלכה, מיהו משונה יום הכפורי' משבת בדבר זה דבמוצאי שבת מברכי' על האור היוצא מן העצים והאבני' ובמוצאי הכפור אין מברכי' אלא באור ששבת, אבל לא לאור היוצא מן העצים והאבנים. ויראה לי במוצאי שבת דמברכינן להודיע דאור במוצאי שבת איברי, אבל במוצאי כפור דלא איברי לא מברכינן עליה אלא באור ששבת להודיע כי הבערת האש אסור' בו ביום, וכן שאר כל המלאכות, והבערה בכלל היתה, ולמה יצאת דכתי' לא תבערו אש בכל מושבותיכ', ללמד על כל המלאכות לשבת וכן לכפור, שנ' וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה וגומ', ולכך אין אנו מברכי' אלא באור ששבת ממלאכת איסור להודיע כי מעתה מותרי' ליהנות ממנו ויאותו לאורו. אב"ן. וזה מנהג כל ישרא' להדליק את הנר בערב הכפורי', אומ' העולם משום דבעינן אור ששבת. ואני מצאתי למנהג טעם יפה במדרש, ויקחו אליך שמן זית זך, אמ' הקב"ה וכי לאור שלכם אני צריך, והלא כל ארבעי' שנה שהלכו ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורי, אלא לשמור נפשותיכ' המשולה לנר, שנ' נר אלהים נשמת אדם וגומ'. ואמרי' בפ' הרוצה לידע אם שנתו עולה יפה, מדליק לו נר בר"ה ויראה אם שנתו עולה יפה, מיכאן יש לי סמך להדליק את הנירות בליל הכפור. אב"ן הירחי.
